החיים הם דבר הפכפך והתודעה שלי אפילו יותר, אני נעה מהודיה לתיעוב עצמי כבר זמן מה.
איכשהו מבלי ששמתי לב, חזרתי לדפוסים ישנים של שנאה עצמית וכעס על הגוף המשתנה שלי.

הגוף שלי משתנה, אני בת 29 עוד שניה, אלה 29 שנים בהן הגוף שלי סוחב חזה כבד מאוד שמתחיל ליפול, 29 שנים שעשור מהן סבלתי מהפרעת אכילה שדפקה לי הרבה מנגנונים של ויסות בגוף, מערכת עיכול בעייתית מאוד, רפלקס הקאה קל, פרקים עייפים ושחוקים ממאמץ של אימוני כוח והיסטוריה של דכאון וחרדה.
הגוף שלי עייף. הוא עבר הרבה ולא בא לו.
לא בא לו להסתפק יותר ב-5 שעות שינה, לא בא לו יותר על 12 שעות עבודה ביום, וגם למוח לא בא להיות מרוכז ושפוי ובפוקוס יותר.
כל חלק בהוויה שלי רוצה לנוח, לנוח מהמלחמה התמידית להוכיח משהו למישהו כל הזמן.

4 שנים של בניית מערכת שלמה של אהבה עצמית, של שבירת אידיאלים ומיתוסים של יופי, של כתיבת טקסטים ומאמרים וראיונות לגורמי מדיה מאוד גדולים בארץ, של פוסטים ויראליים ותמונות חצי עירום ובטן חשופה בביקיני.

ואחרי הכל? גם אני נופלת, ואני עייפה כבר מלהרים את עצמי שוב עוד פעם ואני עייפה מהמעגל הזה אליו נקלעתי בחיים שפשוט לא מאפשר לי לשמור על עצמי שפויה ובריאה ובאותו משקל ומבנה ועייפה מאוד מההתעסקות התמידית ב-self שלי שמונעת ממני הרבה בחיים, הרבה יותר ממה שנדמה לכם.

האמת שאני לא יודעת מה אני רוצה, כי אני יודעת הכל הרי, אני יודעת תזונה וספורט ואימוני קרדיו וכוח וריצות ושחיות ואני יודעת לייף סטייל בריא של שייקים ופירות וסלט. אני יודעת הכל.
ואין לי כוח, אני רוצה להיות ילדה רגילה.
אני רוצה לאכול בלי אשמה, לא משנה איזה אוכל נכנס אני מרגישה אשמה, כי החלק הנורא בראש שלי שכנע אותי שאוכל רק יזיק לי.
אני רוצה להפסיק לגלול באימג׳ים של לפני ואחרי שאיבות שומן למיניהן.
אני רוצה להפסיק להתעורר בחרדה כל בוקר שמא יצא סימן מתיחה חדש, ולהיות משוכנעת כל יום שהשמנתי. ״היום השמנתי? היום השמנתי? החודש בוודאות השמנתי…״
כל הזמן לשכנע את עצמי שאני בסדר. אני בסדר. אני בסדר. מותר לי לחיות, מותר לי לאכול, מותר לי להנות, מותר לי לאהוב את עצמי.

ואז לחזור יום אחד אחרי 12 שעות במשרד, כשהמוח לגמרי טיגן את עצמו ולנסות לצאת לאימון ולהכנס שניה למיטה לנוח ולהבין שלצאת לאימון עכשיו יהיה מנוגד לכל עקרונות החיים שלך, לא לסבול מספורט, אף פעם לא ללכת לאימון מותשת, להנות מהגוף שלך, להרשות לעצמך לנוח.
ואיפה העקרונות עכשיו? אני חוזרת מיום עבודה, מנוונת, משכנעת את עצמי שהנה עוד דקה אני אלך לאימון, אבל אני עייפה מדי כי קמתי ב-7 וכי לא אכלתי מ14:00 וגם את הארוחה הזאת הקאתי כי הפרעת האכילה שלי חזרה, ואני שוכבת במיטה כבויה לחלוטין. ופאקינג שונאת את עצמי.
אני נכנסת למקלחת ואני שונאת את עצמי, אני שונאת לראות את עצמי בעירום, אני אפילו לא עוברת ליד המראה עד שלא מתלבשת, ידעתם? אני שרק לפני שנה הצטלמתי עם הכל חשוף כמו ביום היוולדי.
אני היום מסתכלת על עצמי ולא מאמינה איך כמה קג עודפים שאין לי מושג מאיפה הגיעו כי כל מה שאני מנסה כבר שנה זה לחזור למידה אחת פחות, אוכלת סלטים כל יום, מתאמנת לפחות פעם פעמיים בשבוע כנגד כל סיכויי ההתשה, ורק משמינה.
ואני יודעת למה ואני מסרבת להאמין לזה ואני פשוט יוצרת מעגל אכזרי שמסתכם בזה שאני פשוט שונאת את עצמי, את הקיום שלי, את הנוכחות שלי.

אני מרשה לעצמי להתרסק, למרות שאני יודעת שזה כ״כ לא טבעי לנו לשנוא את עצמנו ואני יודעת שהמנגנון העיקרי שפועל אצלי במערכת עכשיו זה ויסות הורמונלי דפוק וויסות מנטלי עוד יותר דפוק, ואני יודעת מאיפה לבקש עזרה ואני יודעת מה אני צריכה לעשות אבל איפושהו בדרך אני נכנעת לתהליך של שנאה עצמית ופשוט מאפשרת לעצמי לחוות מחדש את התחושה הנוראית של חוסר רצון לקום בבוקר, כי אני לא יכולה להתמודד עם עולם שרואה אותי ככה.
.
.
.
אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את עצמי כי אני מודעת, כי קשה לי, באמת קשה לי ואני נלחמת ואני לא אוותר, אני אוהבת את עצמי כי כמו שאמרתי פעם, אולי אבד עלי הקלח, אולי אני כבר אבודה ופגומה ושרוטה. אולי אני לא אצליח לעולם להשלים עם עצמי כמו שהייתי רוצה כי הצלקות עמוקות מדי.
אני אוהבת את עצמי כי אני עדיין מנסה כל יום מחדש לגרום לכל אישה, כל בחורה, כל נערה שפוגשת אותי להבין שמה שעובר עלי? זה לא שפוי, זו הפרעה נפשית ושאני עובדת עליה, שיש לה כל זכות קיום בעולם בדיוק איך שהיא, שהיא מדהימה ומוצלחת, וזה? זה מספיק סיבה לקום בבוקר, גם כשקשה לי עם עולם שרואה אותי.

לצפייה בפוסט בפייסבוק

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s